יום שבת, 23 ביוני 2018

מדריך לקניית Laptop מעשי

ובכן, הגיע הזמן לענות באופן מסודר לשאלה השניה בסדר השכיחות שאנשים שואלים אותי (וזו, אגב, הראשונה):
איזה מחשב נייד לקנות עבור צרכים מעשיים כלליים?

צרכים מעשיים כלליים משמעותם עבודה (בעיקר Office, אולי קצת פוטושופ), שיטוט באינטרנט, קריאת ספרים, צפיה בסדרות וכמובן שיחות וידאו.

אז מסתבר, שמצד אחד יש הצע גדול של מחשבים בכל מיני מחירים, מכל מותג אפשרי, מצד שני, יש זרם בלתי פוסק של דגמים שמופיעים ונעלמים, ומצד שלישי, יש תשובה לשאלה.

בלי דיבורי־סרק, הנה העקרונות המנחים לבחירה ולרכישה, וגם לינקים לדגמים אפשריים.
"אפשריים" ולא "מומלצים" - כי לא בדקתי אותם בעצמי. הם עומדים בקריטריונים והם יעשו את העבודה.

ראשית, המחיר: בערך 3100 שקלים.
לעיתים יש מבצעים (כל מיני ימים שחורים דוגמת Black Friday), שיגלחו מהמחיר הזה בערך 200 שקלים. לא דרמה.
מחשב במחיר הזה יעשה את העבודה לעיל בצורה מושלמת. אין סיבה להוציא יותר.
העקרון המנחה ברכישת מחשבים בכלל הוא "קונים היום מה שצריך היום".
אם תתחילו לערוך וידאו בעוד שנה, קנו מחשב מתאים בעוד שנה. ותזכירו לי לכתוב בהזדמנות מה אפשר לעשות עם Laptop ישן.

אגב, אם אין לכם Office ברשימת הצרכים, אז אתם יכולים להביא בחשבון MacBook Air.
הממשק שלו (המקלדת, ובמיוחד ה-trackpad) הוא כמעט בלתי מנוצח ולמעשה קובע את הסטנדרט. אבל במקרה הזה תשכחו מ-3900 שקלים. אולי מיד שניה (שזה רעיון לא רע בכלל).

עדכון יוני 2020: יש טוויסט בעלילה.

עכשיו לעקרון הבחירה החשוב ביותר:

לא קונים laptop בלי לשים עליו יד ועין - פיסית, ממש.

במיוחד על המקלדת ועל ה-trackpad.
זה יהיה הממשק העיקרי שלכם עם המחשב וזו גם הנקודה בה יש הבדלים עצומים בין המחשבים השונים, שאינם משתקפים במחיר (בניגוד למסך, שם יותר כסף יקנה לכם מסך טוב יותר, אם כי לא בהכרח יותר מתאים לצרכים שלכם).
באופן מסורתי, המקלדות של ThinkPad של לנובו נחשבות טובות במיוחד. כדאי לנסות אותן for the sake of science, אפילו על דגמים שמחוץ למסגרת התקציב לעיל (כמו למשל Carbon X1). לפי אותו עקרון של הרחבת־הדעת, כדאי לנסות את ה-trackpad של ה-MacBook (הדגם לא משנה).

חשוב לשים לב ממי מקבלים שרות. לרוב זה לא יהיה ממי שקונים ממנו.
למעשה, עדיף להפריד באופן שרירותי בין הדברים: המחשב שלכם יחיה הרבה מעבר לתקופת האחריות שלו. במהלך תקופת האחריות (עפי"ר שנה), סביר להניח שהוא לא יזדקק לשירות.
מצאו לכם טכנאי או מעבדה, שאתם סומכים עליהם, ותשכחו ממי שקניתם ממנו (במיוחד אם קניתם ממקום כמו KSP ודומיו). זה יחסוך עוגמת נפש לשני הצדדים.

פה, אגב, עולה שאלה מוסרית קטנה: בד"כ המחיר הטוב ביותר למחשב יתקבל ברשתות כמו KSP, ששם לא ניתן לעבוד על המחשב פיסית. מה שישראלי עם דרגת מוסר ממוצעת יעשה, יהיה לבדוק את המחשב בחנויות עם תצוגה (Bug או Office Depot), ואז לקנות בחנות הזולה ביותר (KSP או לפי מה שמופיע ב-Zap). זה לא חטא גדול אבל גם לא ממש הוגן.
האופציה הטובה ביותר היא, כמובן, לקנות במקום בו אתם מתכוונים לקבל את השרות, אבל כנראה שגם להם לא תהיה תצוגה של כל המחשבים שאתם רוצים לבדוק. פשרה הוגנת תהיה, כנראה, לבדוק בחנות עם תצוגה את כל הדגמים שבאים בחשבון, לבדוק ב-KSP את המחיר הסביר לדגם הנבחר, ולקנות אותו בחנות המחשבים השכונתית.

עניין חשוב לגבי הבחירה והרכישה: לשים לב לאותיות הקטנות של הדגמים. יש עשרות כאלה, עם שמות מאד דומים. זה יהיה מתסכל לבדוק דגם מסויים ולגלות שקניתם (אולי במקום אחר) דגם שונה, שלא מרגיש כמו זה שבדקתם. אני מאד ממליץ להקפיד על זה.

בואו נדבר על הברזלים:

מעבד: בניגוד למה שחושבים, זה לא נורא חשוב, אבל המינימום הוא i3. הבחירה הסבירה היא i5. גם לדגמים של מעבדים יש אותיות קטנות ופה דווקא אפשר להתעלם מהן.
דיסק: רק SSD, בנפח 256G, זה מספיק לכל צורך מעשי. לא לקנות גדול יותר ("קונים היום מה שצריך היום"). לא לקנות שני דיסקים. רק אחד. SSD. וזהו. עדכון 2021: דיסקי SSD בנפח 512G או 1T הופכים יותר נפוצים. אם נותנים - קחו.
זכרון RAM: המינימום הוא 8G. עדיף לקחת 16G.

סוג דיסק וכמות זכרון (ולא המעבד!) יהיו הדברים שישפיעו באופן המשמעותי ביותר על הביצועים. מכאן גם ניתן להסיק (ובצדק), שאם יש לכם מחשב נייד ישן ומקרטע, ואתם מוסיפים לו זכרון ומחליפים לו את הדיסק הישן ל-SSD, הוא יחזור לחיים.

מסך:
בגודל "13.3 או "14, לא מגע (זה חשוב!), רזולוציה 1920x1080, עדיף לא-מבריק.
פה יש נקודה טכנית קטנה: לוודא שיש חיבור HDMI (זה חיבור שמאפשר להתחבר למסך חיצוני או לטלויזיה ולהעביר אליו תמונה וגם קול).
וגם: מחשב נייד הוא יצור רגיש. לכן כדאי להמנע מכל מיני מסכים מסתובבים/מתפרקים־ומתחברים/הולכים־ובאים. לכו על פשטות ותכליתיות.

משקל: לא יותר מ-1.4 קילו.

מערכת הפעלה: אמנם זה לא ברזלים, אבל זה גם חלק מהעלות. רוב המחשבים יגיעו עם Windows 10 Home, שתספיק בהחלט עבור רוב השימושים. לעתים המחשב יגיע ללא מערכת הפעלה, מה שיוזיל אותו אך הוא לא יהיה מוכן לעבודה out of the box ותצטרכו לקנות ולהתקין מערכת הפעלה בעצמכם - זה לא שווה את החסכון.

עכשיו לרשימה, שתתעדכן מעת לעת (נכונה לאוגוסט 2021):
מחירים אופיניים בשקלים [מופיעים בסוגריים].


טוויסט בעלילה

ובכן, אחרי שלמדנו את כל הפרמטרים החשובים והבלתי חשובים ונברנו במלאי של החנויות בארץ, מסתבר שיש עוד אופציה, שהיא כרגע המועדפת עלי.
לאופציה קוראים ebay, ולמחשב קוראים Lenovo Thinkpad X1 Carbon 6th Generation.
כרגע (יולי 2021) אפשר להשיג אותו במחיר של $720 (בערך), לפני משלוח ומיסים (אני שולח עם ushops/dealtas ומכפיל ב-1.4 כדי לקבל מחיר ריאלי).
למה זו האופציה המועדפת עלי?
- זה מחשב high end, שבנוי ללא פשרות - כל רכיב בו הוא הטוב מסוגו - מסך (במיוחד!), מקלדת (משובחת), trackpad, בקיצור - כל מה שחשוב.
- זה לא עולה כמו high end. מדוע? כי זה הדור ה-6 של המודל הזה. זוכרים שאמרנו שהמעבד הוא לא כל כך חשוב? אז פה זה בא לידי ביטוי. ההבדלים בין הדורות של המחשב הזה הם בעיקר במעבד. אבל המעבד של הדור ה-6 בהחלט מספיק. אז תשאלו, למה לא לקחת דור 5 ולחסוך עוד כמה דולרים? כי בדור ה-5 אין USB 3, וזו סיבה מספיק טובה לדלג מעליו.
- המחשב הזה קל בצורה מדאיגה. כשקיבלתי אותו לראשונה (תוך שעברתי על הכלל הראשון ברכישת laptop - לשים יד על המחשב לפני שקונים אותו), חשבתי שקיבלתי אריזת פלסטיק ריקה. חצי שנה אחרי, ועדיין לא התרגלתי למשקל הנוצה הזה.
- המסך שלו. ראשית, הוא בגודל "14 ולא "13.3, אבל זאת לא הנקודה. קצב הרענון שלו הוא גבוה במיוחד, מה שעשוי להיות משמעותי (לטובה) אם אתם סובלים מכאבי ראש. מסכים כאלה הם אחת הסיבות שמחשבי high end עולים כמה שהם עולים, אבל כאן אנחנו מקבלים אותו, מסתבר, בהנחה משמעותית.
- רק כדי לקבל פרופורציה, מחירם של הדגמים החדשים של ה-Carbon (דור 7 או 8) בארץ נע בין 6000 ל-8000 שקלים.

אז איפה ה-catch? בעיקר סביב ebay, שהרכישה משם כוללת אלמנט של סיכון. כדי לגדר מעט את הסיכון, מומלץ לרכוש באמצעות PayPal, כך שאם משהו משתבש באופן חמור, יש סיכוי טוב שתקבלו את הכסף בחזרה.

המחשב יגיע כמובן ללא עברית על המקלדת, ובקציר גרף ישמחו לחרוט לכם אותה בזריזות (עניין של חצי שעה). הם מקצוענים לעילא וחמודים נורא.


יום שבת, 9 במרץ 2013

עקרון אי־הוודאות

מכירים אתם את המצב הזה, בו אתם מהלכים ברחובה של עיר, תרים אחר מסעדה, ואז נגלה לעיניכם שלט של מסעדה עם שם מגניב במיוחד, ואי לכך אתם בוחרים בה?
בפעם האחרונה שזה קרה לי, זה היה ביום־של־האהבה, עם המסעדה החביבה הבאה:

  

ולמה זה בכלל מעניין? כדוגמה לכוחו של המוטיב, בתור משהו שמתניע משחק, יוצר משמעות, מחולל פעולה.
זה בדיוק מה שקרה, שוב, כשקראתי פוסט על עקרון אי הוודאות (שכבר אינו קיים. הפוסט, לא העקרון).
אי. אי־וודאות.
משחק מילים.
מהו אי וודאות? באיזה ים נמצא האי הזה?
ומה זה המקצוע הזה, וודאי?
טוב, את המקצוע נשאיר לפעם אחרת.
המושג הזה, אי־וודאות, מתלבש לי יפה מאד, למשל בתוך תשובה לשאלה: מהם איי־הוודאות שלך?
מהם הדברים שבהם אתה בטוח, בטוח בנכונותם ובתקפותם, עליהם אתה ניצב ומהם אתה יוצא אל העולם?
עכשיו דמיינו את עצמכם עומדים על אי־הוודאות שלכם.
זה מקום מאד בטוח, מאד יציב, ועדיין, אי. מקום לעגון בו לשעה קלה או למספר ימים, ואז להפליג הלאה.
עתה ניתן לפנות למלאכת גילוי הארצות ולמפות את האיים שלנו.
אבל איך יוכלו איי־וודאות ללא עקרון?

צריך, אם כן, לנסח את העקרון, כדי שמשחק המשמעות יהיה שלם.

לא חשבתי שזה יתחיל ככה


אבל הגיע הזמן להתחיל. אז הנה, זה מתחיל.

אני לא מעשן מקטרת, אז יוצא שהפעילות המונוטונית האהובה עלי היא ניקוי מקלדות.
זאת פעילות מדיטטיבית נהדרת.
תחשבו על זה:
כשהגיע מדיח הכלים, ויתרנו על המדיטציה של שטיפת הכלים.
כשהגיע משבר המים, ויתרנו על המדיטציה של המקלחות הארוכות (האמת - זין: אתם ויתרתם, אני עדיין עושה את זה).
כשהגיע ממשק המגע, ויתרנו על המקלדת ועל המדיטציה של הניקוי שלה. ואל תגידו לי שאתם מנקים את הוירטואלית - זה כמו להעביר יד על חזה של אחת שטוחית ולדמיין שיש שם ציצים.
האמת המרה היא, שהמעצבים של אפל עובדים עם מקלדות ועכברים של מק מ-1984 (מישהו זוכר איך היה צריך לנקות על הגלגליות של העכבר שלו, זה שהיתה לו ג'ולה בפנוכו שלו?), וזה מהסיבה הפשוטה, שצריך לתת למוזה דלת לעבור בה.
אז זהו, זה מה שרציתי לומר לכם - שאני מנקה מקלדות גאה.

ולפני כמה חודשים ראיתי את מרי פופינס, ונחשו מה? היו שם מנקי ארובות! אני מבטיח לכם דבר אחד - מדיטציה הם לא עשו. אני מניח שזה מקצוע, שאף אחד לא מצטער שהוא עבר מן העולם, ואם כן, אז הוא רומנטיקן-ללא-תקנה, ואנא ממנו, שלא ישמור את זה לעצמו, כי נראה שגם המקצוע הזה סובל, איך לומר, מדעיכה מסויימת.

http://cafe.themarker.com/media/t/192/864/2/file_0.png

נ.ב.
מעניין איך זה יגמר.