לא חשבתי שזה יתחיל ככה

אבל הגיע הזמן להתחיל. אז הנה, זה מתחיל.

אני לא מעשן מקטרת, אז יוצא שהפעילות המונוטונית האהובה עלי היא ניקוי מקלדות.
זאת פעילות מדיטטיבית נהדרת.
תחשבו על זה:
כשהגיע מדיח הכלים, ויתרנו על המדיטציה של שטיפת הכלים.
כשהגיע משבר המים, ויתרנו על המדיטציה של המקלחות הארוכות (האמת - זין: אתם ויתרתם, אני עדיין עושה את זה).
כשהגיע ממשק המגע, ויתרנו על המקלדת ועל המדיטציה של הניקוי שלה. ואל תגידו לי שאתם מנקים את הוירטואלית - זה כמו להעביר יד על חזה של אחת שטוחית ולדמיין שיש שם ציצים.
האמת המרה היא, שהמעצבים של אפל עובדים עם מקלדות ועכברים של מק מ-1984 (מישהו זוכר איך היה צריך לנקות על הגלגליות של העכבר שלו, זה שהיתה לו ג'ולה בפנוכו שלו?), וזה מהסיבה הפשוטה, שצריך לתת למוזה דלת לעבור בה.
אז זהו, זה מה שרציתי לומר לכם - שאני מנקה מקלדות גאה.

ולפני כמה חודשים ראיתי את מרי פופינס, ונחשו מה? היו שם מנקי ארובות! אני מבטיח לכם דבר אחד - מדיטציה הם לא עשו. אני מניח שזה מקצוע, שאף אחד לא מצטער שהוא עבר מן העולם, ואם כן, אז הוא רומנטיקן-ללא-תקנה, ואנא ממנו, שלא ישמור את זה לעצמו, כי נראה שגם המקצוע הזה סובל, איך לומר, מדעיכה מסויימת.

נ.ב.
מעניין איך זה יגמר.